ברוכים הבאים לאתר ברסלב כרמיאל

מדברי רבי נחמן מברסלב:עיקר גדולתו של הקב”ה, שגם הרחוקים ממנו יתברך מאוד מאוד,גם הם יתקרבו לעבודתו. ובזה נתייקר ונתעלה,שמו יתברך למעלה ולמטה.

תפריט האתר

וידאו   הורדות   גלריה   אודות   ראשי

---------האזנה לרדיו ברסלב כרמיאל ----------

פרשת השבוע

אחרי מות קדושים

בקרבתם לפני ה’..(טז,א)

יש כלים נפלאים הרבה שנעשין באֻמנות נפלא, והכל על ידי חכמת כח המושך וכֹח
המכריח, ומי שבקי באֻמנות זה, איך לכוון יחד שני הכחות הנ”ל במזג הצריך, אזי נעשים
על ידי זה כלים נפלאים שעושין פעֻלות נפלאות. וכמוכן בכל אדם יש בחינת כח
המושך, שהוא הנפש, וכֹח המכריח שהוא הגוף; וכשתאוות הגוף או שאר מניעות, שהם
מבחינת כח המכריח, מתגברין ביותר עד שמרחיקין את האדם מקדֻשת נפשו בשרשה,
זה בחינת מיתה ממש, רחמנא לצלן.
אך כשהשני כחות הנ”ל מתנהגים במשקל הראוי, עד שתמיד הכח המושך מתגבר על
הכח המכריח, אך באֹפן שלא לבטלו לגמרי, כי זה בחינת “בקרבתם לפני ה’ וימֻתו”, ועל
זה הזהירו את ישראל ביותר בשעת מתן תורה: “פן יהרסו לעלות” וכו’, כי העבודה
צריך להיות בבחינת “והחיות רצוא ושוב”, ואז אדרבא, זה עיקר החיים, שהוא בחינת
חיבור גוף ונפש, ודייקא על ידי חיבור שני כחות אלו ביחד נעשים תקונים…

ברסלב כרמיאל-פרשת השבוע
ברסלב כרמיאל-ברכת האילנות

ברכת האילנות

הלכות

(א) היוצא בימי ניסן או בחודש אייר, ורואה פעם ראשונה אילנות שמלבלבים ומוציאים פרח מברך ברכת האילנות:
(ב) מברך רק על אילני מאכל שהפרחים מוציאים פרי ולא על אילני סרק:
(ג) אם האילנות עדיין לא הוציאו פרח אלא רק עלים אין לברך:
(ד) ברכת האילנות מברך רק פעם אחת בשנה ולא יותר.
(ה) אפשר לברך ברכת האילנות בשבת.

איתא בגמרא: “אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר..

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם.

ספירת העומר

מצוה מן התורה, שמיום לאחר חג הפסח, יתחילו לספור בכל יום ספירת העומר, במשך שבעה שבועות תמימים. ובזמן הזה שבית המקדש חרב, ואין לנו לא קצירת העומר ולא קרבן העומר, אין חיוב ספירת העומר מן התורה, אלא מדרבנן (מתקנת חכמינו) בלבד. ולכן אין לומר בנוסח ה”לשם יחוד” שאומרים לפני הספירה, שהיא מצוה מן התורה, מאחר ואין זו מצוה מן התורה, אלא מדרבנן בלבד.

מי ששכח יום אחד לספור ספירת העומר, שוב אינו סופר ספירת העומר בברכה. אלא יספור בלא ברכה.

ומי שהוא מסופק אם שכח לספור יום אחד, רשאי להמשיך לספור בשאר הימים בברכה.

זמן ספירת העומר בלילה. ואם שכח לספור בלילה, סופר ביום בלא ברכה. ומכל מקום לאחר מכן רשאי להמשיך בספירת העומר בכל יום בברכה.

הנשים אינן חייבות בספירת העומר. ומנהגינו שהנשים אינן סופרות ספירת העומר כלל ועיקר. והטעם בזה מבואר על פי דברי המקובלים. ואשה הסופרת ספירת העומר, לא תברך על הספירה, מאחר והיא פטורה מספירה זו מצד הדין.

עבודה בהדרגה
שיחה מאת רבי נחמן מברסלב

יציאת מצרים הוא בכל אדם ובכל זמן, בכל שנה ושנה. וגם בכל יום ויום יש בו בחינת פסח ויציאת מצרים. ועל-כן צריכין להזכיר יציאת מצרים בכל יום, כי כל הארה והתעוררות עליון דקדשה הבא מלמעלה על כל אדם בכל יום, זה בחינת ההארה של יציאת מצרים, שבא ההארה מלמעלה שלא בהדרגה, בלי אתערותא דלתתא כראוי, וכל זה כדי שיצא מגלותו הקשה. אבל אחר-כך, כשמתחיל לילך בדרכי השם, אזי נוטלין ממנו הארה הזאת ומניחין אותו שילך מעצמו בהדרגה כסדר מיום אל יום, וצריך אחר-כך התחזקות מחדש. ועל-כן אין תקף בהתחלת החסידות, מחמת שאז מתלהב בהתלהבות גדול מחמת אור התעוררות עליון שבא עליו; אבל העקר הוא שאחר-כך כשמסתלק ממנו זה האור העליון ומניחין אותו שילך מעצמו, שאז יתגבר להתחזק בעבודת השם מיום אל יום בהדרגה כסדר, וכמובא בשם הבעל-שם-טוב ז”ל, שהמשל הוא כמו תינוק כשמתחיל לילך, שבתחלה אוחזין אותו ומוליכין אותו, ואחר-כך מניחין אותו שילך מעצמו; שזה ממש ענין פסח וספירת העמר, שבתחלה בא האור מעצמו מלמעלה ואחר-כך נסתלק, ואז צריך לו לילך מעצמו בהדרגה בכל ימי הספירה, עד שיזכה על-ידי-זה לקבל הקדשה שהיא בחינת קבלת התורה בשבועות. וגם ביום אחד בעצמו נעשה גם-כן בחינה זאת, שזה בחינת הרהורי תשובה והתעוררות עליון הבא על האדם מלמעלה בכל יום ויום, שזה בחינת הכרוז העליון דכריז בכל יומא כמובא; וכל זה בחינת הארת יציאת מצרים. ומי שזוכה להמשיך עצמו לאור האמת, יכול לזכות לתשובה על- ידי זה (שם).

ברסלב כרמיאל-בשדה
ברסלב כרמיאל-כותל

דבר חיזוק

בן מלך מאבנים טובות מאת הרב ארז דורון שליט”א.

מעשה במלך אחד שלא היה לו בנים. חז”ל אומרים: “עיקר תולדותיהם של צדיקים מצוות ומעשים טובים”. (מדרש רבה בראשית ל’ ו’) כל אחד מאתנו רוצה להשאיר משהו בעולם, משהו מיוחד, בעל חשיבות, שרק הוא יכול לתת לעולם. אבל ההתחלה היא, שהוא לא יודע מהו הדבר הזה. ולכן אחת השאלות שמציקות מאד לכל מי שמחפש דרך, היא השאלה הזאת – מה העניין שלי? מה התפקיד המיוחד שלי? מה השליחות שלי?. אני לא רוצה להיות סתם עוד איזה בנאדם, אחד ממיליונים שעושה כמו כולם ואף אחד לא זוכר אותו.

דברי תורה על הקורונה

חשיבות המסיכה עפ”י הקבלה: זהר הקדוש:

ואם תאמר, הרי התיבה(נח) נראתה בעולם הזה שהמשחית הלך בו, (ואם כן עדיין הוא מגולה לפני המשחית), אלא כל עוד שפניו של אדם אינם נראים לפני המשחית, אינו יכול למשול על האדם, מאין לנו זה, ממצרים, שכתוב, ואתם לא תצאו איש וגו’, מהו הטעם, משום שהמשחית נמצא והוא יכול להשחית, ולא צריכים להתראות לפניו… (זוהר פרשת נח, עט)

קרא עוד על דברי תורה ותפילה,הקשורים לתקופת הקורונה.

מומלץ לקרוא!

ברסלב כרמיאל-קורונה ומסיכה
התבודדות
שיחה בינו ובין קונו

הַהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עֶלְיוֹנָה מִן הַכֹּל, דְּהַיְנוּ לִקְבֹּעַ לוֹ עַל כָּל פָּנִים שָׁעָה אוֹ יוֹתֵר לְהִתְבּוֹדֵד לְבַדּוֹ בְּאֵיזֶה חֶדֶר אוֹ בַּשָּׂדֶה וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּטְעָנוֹת וַאֲמַתְלָאוֹת בְּדִבְרֵי חֵן וְרִצּוּי וּפִיּוּס. לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן מִלְּפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרְבֵהוּ אֵלָיו לַעֲבוֹדָתוֹ בֶּאֱמֶת.

וּתְפִלָּה וְשִׂיחָה זוֹ יִהְיֶה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבְּרִים בּוֹ, דְּהַיְנוּ בִּמְדִינָתֵנוּ בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז. כִּי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ קָשֶׁה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ. וְגַם אֵין הַלֵּב נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַדִּבּוּרִים מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מֻרְגָּל לְדַבֵּר בְּהַלָּשׁוֹן כָּל כָּךְ, כִּי אֵין דַּרְכֵּנוּ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן־הַקֹּדֶשׁ. אֲבָל בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁמְּסַפְּרִים וּמְדַבְּרִים בּוֹ קַל וְקָרוֹב יוֹתֵר לְשַׁבֵּר בּוֹ. כִּי הַלֵּב נִמְשָׁךְ וְקָרוֹב יוֹתֵר אֶל לְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז מֵחֲמַת שֶׁהוּא מֻרְגָּל בּוֹ. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז יָכוֹל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יָשִׂיחַ וִיסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, הֵן חֲרָטָה וּתְשׁוּבָה עַל הֶעָבָר וְהֵן בַּקָּשַׁת תַּחֲנוּנִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה בֶּאֱמֶת.

וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה כָּל חָד לְפוּם דַּרְגֵּהּ. וְיִזָּהֵר מְאֹד לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהַתְמִיד בָּזֶה מִדֵּי יוֹם בְּיוֹם שָׁעָה מְיֻחֶדֶת כַּנַּ”ל. וּשְׁאָר כָּל הַיּוֹם יִהְיֶה בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסִּימָן הַקּוֹדֵם הַמַּתְחִיל – מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד עַיֵּן שָׁם). וְהַנְהָגָה זוֹ הִיא גְּדוֹלָה בְּמַעֲלָה מְאֹד מְאֹד. וְהִיא דֶּרֶךְ וְעֵצָה טוֹבָה מְאֹד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי זֹאת הִיא עֵצָה כְּלָלִית שֶׁכּוֹלֵל הַכֹּל. כִּי עַל כָּל מַה שֶּׁיֶּחְסַר לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אוֹ אִם הוּא רָחוֹק לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל הַכֹּל יְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וִיבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ כַּנַּ”ל.

תפילה-והתבודדות
אודות רבי נחמן

בראש חודש ניסן שנת תקל”ב, ירדה נשמתו של רבי נחמן מברסלב לעולם, בעיר מז’בוז’ בביתו של הבעש”ט. שם נולד להוריו הקדושים רבי שמחה בן רבי נחמן מהורדנקא תלמיד הבעש”ט, ולאימו מרת פיגא בת הצדקת אדל בתו של הבעש”ט הקדוש.
אם רבינו מרת פיגא היתה מפורסמת בצדקותה ובמדרגותיה, ממש כאחת הנביאות, עד שהיתה נקראת בפי צדיקי הדור “פיגא הנביאה”. והיתה רגילה לראות בחלום ובהקיץ, את סבה הבעש”ט וכן את יתר אבותיה הקדושים.
כבר מינקותו הפליא את כל רואיו, ברוב הקדושה והטהרה שאפפה אותו, ומסופר כי פעם אחת עוד בהיותו תינוק בעריסה, נצרכה אמו לינסוע מחוץ לעיר, ולכן הפקידה אותו בידי הרב הקדוש רבי חיים מקראסנע זיע”א תלמיד הבעש”ט. ובקשה ממנו כי …

ברסלב כרמיאל-רבי נחמן ציון הקדוש באומן
ברסלב כרמיאל-הלכות כשרות
דבר הלכה

כשרות המטבח חלק א
הלכות בשר בחלב בישול אכילה והנאה.
נאמר בתורה (שמות כג יט, לד כו. ודברים יד כא), “לא תבשל גדי בחלב אמו”. וחזרה התורה שלוש פעמים על פסוק זה, כדי ללמדנו אחד לאיסור בישול כפשוטו של מקרא, אחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה.
והטעם שכתבה התורה את שלושת האיסורים הנ”ל – בישול, אכילה והנאה – בלשון של בישול [‘לא תבשל’], ללמדנו שלא אסרה התורה באכילה ובהנאה אלא כשעברו תהליך של בישול, אבל…

רבי נתן-מוהרנ"ת

רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בשמו העממי מוהרנ”ת.
אשר עליו התבטא רבנו הקדוש: “אם לא רבי נתן – לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד”
נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה “העילוי מנמירוב”. נישא לבתו של ר’ דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת 1802 היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ’ב, אך בגלל שבאותה שנה הגיע ר’ נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר’ נתן. ר’ נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר’ נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר’ נחמן בעיר אומן ב-1810.

ציון רבי נתן מברסלב
ישומי עזר לאתר
ברסלב כרמיאל-פייסבוק
דף הפייסבוק
ברסלב כרמיאל-twitter
טוויטר
ברסלב כרמיאל-gmail
שלח מייל
ברסלב כרמיאל-linkedin
לינקדאין
רדיו ברסלב כרמיאל
ישומון הרדיו
ברסלב כרמיאל-YouYube
ערוץ היוטיוב

Copyright since © 2006   ברוכים הבאים לאתר ברסלב כרמיאל | אתר הבית והרדיו | Breslev carmiel website

מדיניות פרטיות