פרשת השבוע
פרשת השבוע-בהר
"וזכרתי את בריתי יעקב" (ליקו"מ ח"א, לז)
יש שתי בחינות לצדקה: צדקה בחו"ל וצדקה בארץ ישראל, וצדקת א"י היא גדולה מצדקת חו"ל.
יש שתי בחינות לתורה: התורה היוצאת מהבל שיש בו חטא, ותורה היוצאת מהבל שאין בו חטא.
כשאדם רוצה שיתגלו על ידו האבות בעולם כדי לדחות את הדין והחושך, השיכחה והסיכלות מן העולם, כלומר להגן – צריך שיהיה כהבל שאין בו חטא, ועל ידי צדקה של א"י יכולל עצמו באויר של א"י, שהוא בחינת הבל הקדוש שאין בו חטא, ולכן נאמר (ויקרא כו): "וזכרתי את בריתי יעקב" – כלומר מתי יתגלו האבות בעולם? על ידי אוירה של ארץ ישראל ועל ידי הבל שאין בו חטא, שהוא בחינת הבל פיהם של תינוקות, כי ניתברכו התינוקות כמו שנאמר (בראשית מח): "הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותי" – על ידי התינוקות נתגלים האבות כדי להגן, ועל ידי צדקה של א"י יכללו באוירה של א"י שהוא האויר הקדוש, הבל שאין בו חטא – שזה 'זכרתי את בריתי יעקב' (שהוא אחד משלושת האבות).
"ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם" (ליקו"מ ח"א, מד)
מדוע מוחאים כף אל כף בשעת התפילה?
אמרו חז"ל (בראשית רבה פ"א): למה התחילה התורה מבראשית? כדי שהעכו"ם לא יאמרו לנו: גזלנים אתם שכבשתם ארצות העמים. על כן - כוח מעשיו הגיד לעמו – שכל העולמות הם מעשי ידיו של הקב"ה, ולמי שהקב"ה רוצה הוא נותן, כי בידו הכל. וכל הדברים נקראים כוח מעשיו – כנגד כ"ח אתוון בראשית שהם כנגד כ"ח פרקים שיש בידיים.
ידוע הדבר – שהאויר בארץ ישראל קדוש והאויר בחו"ל טמא, וכשמוחאים כף אל כף בשעת התפילה, נתעוררים כ"ח מעשי בראשית שהם כוח מעשיו, ונמצא שביד הקב"ה לתת לנו נחלת גויים, כי הכל שייך לבורא עולם, ובזה יש כוח בידינו לטהר אויר ארצות העמים, כי חוזרות ארצות העמים תחת ממשלתו של הקב"ה, ואז נטהר אויר המקום שאיש הישראלי מתפלל בו, ושואב הוא אויר קדוש כמו בא"י ונתגרש האויר הטמא.
כשמוחאים כפיים נשמע קול, וקול זה הוא אויר קדוש מכ"ח מעשי בראשית שהם כ"ח הפרקים שבידיים, לכן ניתן לראות גם בחוש שאנשים הבאים למדינה ואינם רגילים לאויר המדינה ונחלשים.
כך הדבר הוא גם בתפילה – לפעמים אדם עומד במקום שהצדיק התפלל, ולמרות זאת, קשה לו מאוד להתפלל שם, כי הוא לא מורגל לאויר המקום. על כן צריך האדם לראות שיתפלל תפילתו באויר של א"י, שזה תיקון המחשבות הזרות שבתפילה, ועל ידי מחיאת כף הדיבורים נאמרים כעל אדמת קודש ונתבטל ההרג והאבדון מן העולם. לכן נאמר (ויקרא כו): "ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם".
"ואף גם זאת בארץ אוייבהם" (ליקו"מ ח"א, נה)
דע, כדי לראות במפלתם של הרשעים, אי אפשר אלא על ידי בחינת ארץ ישראל, כמו שנאמר (תהלים קי): "שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך" – כי ימין זה בחינת ארץ ישראל, בחינת בנימין (בן ימין) שנולד בארץ ישראל.
ולהמשיך קדושת א"י, אף על פי שאנו בגלות שהיא תחת יד הסיטרא-אחרא, אפשר על ידי התנוצצות אור זכות אבות, בחינת (ויקרא כו): "ואף גם זאת בארץ אוייבהם...וזכרתי את בריתי יעקב...והארץ אזכור" – כי כשמתנוצץ אור זכות אבות, אזי מתגלה קדושת א"י, ולא די שהאדם ניצול מהרשע אלא גם רואה ברשע את מה שהרשע רצה לראות בו, כי הרשעים ממשיכים על שונאיהם רע-עין, והאדם ניצול מרוע זה על ידי לימוד זכות שלימד על הרשע, כי גם הקב"ה מלמד זכות על הרשע, בשביל להציל את הצדיק מעינו הרעה של הרשע.
"ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" (ליקו"מ ח"א, ע)
ידוע הוא שלמשכן יש כוח המושך להמשיך אלוקות למקום שבו הוא היה עומד, וכל מי שהיה מתקרב אל המשכן היה רץ ביותר מחמת הכוח המושך, בחינת (שיר השירים א): "משכני אחריך נרוצה".
מובא במדרש (שמות פ' לא) – שהמשכן הוא מלשון מָשכון, שהוא משכון לישראל שתשרה השכינה אצלם אפילו אם יחטאו, חלילה, כמו שכתוב (ויקרא כו): "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם". נמצא שעל יד המשכן השכינה שורה בישראל, כי משכן הוא מלשון מָשְׁכֵני, שיש לו בחינת כוח המושך, להמשיך אלוקות למקום שבו היה העומד.
כתובת בית המדרש
מצפה נוף 120
כרמיאל , ישראל