אפשר להאזין כאן באתר דרך הנגן, או לפתוח בלשונית נפרדת.
אם הנגן לא מתחיל, נסה קישור גיבוי.
"ושבו בנים לגבולם"
הפסוק "ושבו בנים לגבולם" נושא בתוכו נחמה שאין כמותה. הוא נאמר מפי ירמיהו הנביא אל רחל המבכה על בניה, הבוכים בגלות, ונשמע עד היום בלב כל אם וכל אב הכמהים לשובם של יקיריהם. במילות הפסוק טמון ביטחון – לא רק תקווה מעורפלת, אלא הבטחה אלוקית מוחלטת: השיבה תבוא, גם אם נדמה שהכול אבד.
בפשטות, מדובר בשיבת עם ישראל אל אדמתו, בחזרת הבנים מארצות נכר אל גבולם – אך בעומק הדברים יש יותר. המפרשים מלמדים ש“בנים” רומזים לדורות הבאים, ו“לגבולם” רומז לגבול הנפש, למקום שבו אדם שלם עם עצמו ועם בוראו. השיבה איננה רק מהלך לאומי – היא גם תהליך פנימי, אישי.
רבי נחמן מברסלב מגלה לנו כי כל אחד מאיתנו גולה לעיתים מהנקודה הפנימית שלו. יש רגעים שבהם המחשבות נשבות, הלב מתרחק, והאדם שוכח מי הוא באמת. אך גם לשם מגיעה הקריאה הנבואית: “ושבו בנים לגבולם”. החלקים האבודים שבנפש, אותם מקומות כבויים של תקווה ואמונה – כולם יכולים לשוב למקומם.
כשאדם מתפלל באמת, הוא גואל לא רק את עצמו אלא גם את אחרים. הוא משתתף בפדיון שבויים רוחני, משיב אור לעולם שנכבּה. רבי נחמן מלמד כי אין ייאוש בעולם כלל – גם מן החשיכה העמוקה ביותר יכולה לצמוח גאולה. השיבה הגדולה מתחילה בצעד קטן של אמונה, בתפילה שקטה, בדמעה אחת של אם, בחסד קטן שעושה אדם לחברו.
בימים שבהם ליבנו נשבר למראה השבויים והנעדרים, הפסוק הזה מתעורר מחדש. הוא איננו רק ביטוי של עבר, אלא זעקת הווה – תפילה על כל בן ובת שישובו לגבולם, בגוף וברוח. ויחד עם אמונת הצדיקים אנו מוסיפים ומאמינים: עוד נשוב כולנו לגבולנו, בשלמות, בשמחה ובשלום.
וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם.

דרשה לחג סוכות
אור הסוכה והשמחה הפשוטה
בחג הסוכות אנחנו יוצאים מן הבית הקבוע, מן היציבות המדומה של הקירות והמלט, אל הסוכה הארעית.
דווקא שם, תחת ענפי הסכך, אנחנו מוצאים את ההגנה האמיתית – לא של קירות בטון, אלא של אמונה.
כמו שאמרו הצדיקים: "בצלו חמדתי וישבתי" – הצל של הסוכה מגלה את הצל של השכינה שמלווה אותנו בכל מקום.
רבי נחמן מברסלב לימד שכל יהודי יכול למצוא את השמחה גם מתוך הארעיות, גם מתוך חוסר שלמות.
הסוכה מלמדת אותנו שהעיקר הוא לא כמה יציב הבית, אלא כמה יציבה הנשמה שלנו באמונה.
והאמונה הזו מביאה שמחה – שמחת הלב, שמחת הפשטות, שמחה שאין בה תנאים.
שמחת בית השואבה – חז"ל אמרו "מי שלא ראה שמחת בית השואבה – לא ראה שמחה מימיו".
זה לא רק זיכרון היסטורי, אלא קריאה לכל אחד מאיתנו: למצוא את המעיין הפנימי, את השאיבה של כוח ושמחה מתוך הלב.
כי הסוכה היא בית שמחה, בית שכולו אמונה, ושם הנשמה יכולה לשאוב אורה לימות השנה כולה.
אושפיזין – אורחים רוחניים בכל ערב אנו מזמינים לסוכה את האושפיזין דמויות מופת מהתנ"ך: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. הם אינם רק אורחים סמלים — הם ערכים. אברהם הוא החסד, משה הוא התורה, דוד הוא המלכות. אנו מבקשים לאמץ את תכונותיהם, ולהכניס אותן אל תוך חיינו
חג סוכות שמח! 🌿

שאל שאלה (למשל: "איפה כולל ברסלב כרמיאל?")
טיפ:לא לכל השאלות יש תשובות כתוב מילה אחת (כמו 'חנוכה') ואני כבר אמצא תשובה.
"רוצה לשאול? לרגע לא להרגיש לבד? הצ’אט כאן בשבילך." Copyright since © 2006

שבת חול המועד סוכות
🌕 "לשמוח בתוך הסוכה"
שבת חול המועד סוכות היא שבת של שלווה בין שני עולמות: בין החול לבין הקודש, בין הסוכה לבין השולחן שבת.
וכאן מתגלה סוד נפלא: גם בתוך הזמני — אפשר למצוא נצח.
רבי נחמן מברסלב אמר:
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!"
אבל איך אפשר להיות בשמחה כשהכול חולף, כשהסוכה זמנית, כשאין יציבות?
דווקא שם נמצא השורש.
כי השמחה של הסוכה היא לא תלויה בקירות — היא תלויה בלב.
הסוכה מלמדת אותנו שיעור של אמונה פשוטה.
אנחנו עוזבים את הבית, את הבטון, את היציבות,
ויושבים תחת סכך דק, פתוח לשמיים —
ובכל זאת מרגישים בבית.
זה פלא ישראלי, פלא של אמונה.שמחה של מצווה.
זו אותה שמחה שבוקעת מפי המתפללים,
מהילדים שמנענעים לולב באהבה,
מהלבבות שמרגישים: “ה’ נמצא איתנו כאן, בתוך הסוכה”.
✨ שיחת חיזוק ברסלב – לקראת חג הסוכות 🌿
מאת הרב מאור קריו הי"ו
חג הסוכות הוא זמן של אמונה, שמחה וקרבה אל ה'.
בשיחה הזו נעמיק בדרכו של רבנו נחמן מברסלב להבין מהי הסוכה באמת —
מקום של ביטחון, אהבה ושכינה.
נשמע דברי חיזוק מעוררי לב על ישיבה תחת הסכך,
על כוח השמחה גם בזמנים של רוח שאינה מצויה,
ועל האמונה הפשוטה שכל מה שה' עושה – הכול לטובה.
💫 שיחה חמה ללב, השראה לנשמה, והכנה אמיתית לשבעת ימי השמחה.
אתם מוזמנים לפתוח ולדבר — שווה לנסות.

דבר חיזוק-בן מלך
רבי נחמן מברסלב גילה לנו יסוד עצום:
כל יהודי הוא בן מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.
גם כאשר אדם מרגיש רחוק, חלש, נפל למקומות נמוכים – המהות הפנימית שלו לא משתנה.
הוא נשאר תמיד בן מלך.
החיים מביאים ניסיונות, בלבולים וחולשות. לעיתים אדם חושב לעצמו:
"מי אני בכלל? אחרי כל מה שעברתי, האם עוד יש לי מקום אצל ה' יתברך?"
ועל זה מלמד אותנו רבי נחמן: גם שם, בשפלות ובחושך – אתה עדיין בן מלך.
הנשמה שלך היא חלק אלוק ממעל, ודרכה תמיד יש לך קשר עם אביך שבשמיים.
משל פשוט: בן מלך שהתרחק מהארמון, שכח את מעלתו, ונמצא בין אנשים פשוטים.
גם אם בגדיו קרועים והוא שוכח את זהותו – במהותו הוא נשאר בן מלך.
וכאשר יזכירו לו מי הוא, מיד יתעורר בו הכוח לשוב לבית אביו.
כך גם כל יהודי:
הזכירה הזאת – שאתה בן מלך – מחזקת אותך בכל מצב, נותנת כוח להתפלל, להרים את הראש, לשוב אל הקדוש ברוך הוא.
וזהו עומק הפסוק:
"בנים אתם לה' אלוקיכם" – תמיד, בכל מצב, גם כשנדמה שאין תקווה.
רבי נחמן חזר ואמר: "אין שום יאוש בעולם כלל" – כי בן מלך לא יכול לאבד את מהותו.
אודות רבי נחמן
רבי נחמן מברסלב – אור גדול של אמונה ושמחה
רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נכדו של הבעל שם טוב – מייסד תנועת החסידות – נחשב לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בעולם החסידות. כבר בצעירותו התבלט בכוח רוחני יוצא דופן, בשילוב של עומק לימוד התורה עם קריאה פשוטה וישירה אל לב האדם.
מרכז חייו ותורתו
רבי נחמן הדגיש את הדרך האישית של כל יהודי בקשר עם ה׳. הוא חידש את מושג ההתבודדות – תפילה אישית, פשוטה, בשפה שלך, בשדה או ביער, כשאתה מדבר עם ה׳ כמו עם חבר קרוב. דרך זו מעניקה לאדם כוח, חיזוק, ותחושת קרבה אמיתית.
השפעתו עד היום
למרות שנפטר בגיל צעיר יחסית, רבי נחמן הותיר אחריו אוצר בלום של סיפורים, מאמרים ותורות עמוקות. כתביו, כמו ליקוטי מוהר״ן ושיחות הר״ן, ממשיכים להוות מקור השראה וחיזוק למאות אלפים ברחבי העולם.
בכל שנה אלפי אנשים עולים לקברו באומן שבאוקראינה, כדי להתפלל ולשאוב כוח חדש לדרך החיים.
"באומן לא רק פוגשים את רבינו — פוגשים את עצמנו מחדש."


כשרות המטבח אינה רק מערכת של כללים — היא ביטוי עמוק לערכים, זהות, ומשמעות. כשאדם בוחר לשמור על כשרות, הוא לא רק בודק תוויות או מפריד בין בשר לחלב. הוא בונה מרחב שבו האוכל אינו רק חומר, אלא גם רוח.
המטבח כמרחב של קדושה
הבית היהודי אינו מתחיל בבית הכנסת — הוא מתחיל במטבח. שם מתבשלים לא רק תבשילים, אלא גם ערכים. כשרות המטבח יוצרת גבולות שמזכירים לנו: גם בפעולות היומיומיות ביותר, יש מקום לחשיבה, לרגישות, ולחיבור לקדושה.
אכילה מתוך מודעות
בעולם שבו הכול נגיש, מהיר, ומיידי — הכשרות דורשת עצירה. רגע של בירור, של בחירה. היא מחנכת אותנו לא לאכול מתוך דחף, אלא מתוך מודעות. מה נכנס לגוף שלנו? מה אנחנו מזינים בו את הנשמה?
כשרות כגשר בין אדם לחברו
כשרות יוצרת שפה משותפת. היא מאפשרת לאנשים לשבת יחד סביב שולחן, מתוך כבוד הדדי. היא מזמינה אותנו לחשוב על האחר — על האורח, על השכן, על בן המשפחה — ולוודא שגם הוא ירגיש בנוח, יוכל לאכול, ולהיות חלק.
המטבח כמרחב של זהות
כשרות המטבח היא הצהרה שקטה אך עוצמתית: אנחנו חלק מעם, ממסורת, מסיפור. בכל פעם שאנחנו בוחרים מה לבשל, איך לבשל, ואיך להגיש — אנחנו מספרים את הסיפור שלנו. סיפור של
רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בשמו העממי מוהרנ”ת.
אשר עליו התבטא רבנו הקדוש: “אם לא רבי נתן – לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד”
נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה “העילוי מנמירוב”. נישא לבתו של ר’ דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת 1802 היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ’ב, אך בגלל שבאותה שנה הגיע ר’ נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר’ נתן. ר’ נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר’ נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר’ נחמן בעיר אומן ב-1810.

ישומי עזר לאתר
אתר ברסלב כרמיאל מתחדש כל הזמן, ומשלב חכמה ברסלבית.
המטרה שלנו היא להנגיש תורה, שמחה וחיזוק – יחד עם חוויית גלישה עכשווית, חכמה ומזמינה.
Copyright since © 2006 ברוכים הבאים לאתר ברסלב כרמיאל | אתר הבית והרדיו | Breslev carmiel