אפשר להאזין כאן באתר דרך הנגן, או לפתוח בלשונית נפרדת.
אם הנגן לא מתחיל, נסה קישור גיבוי.
"להתחיל מבראשית"
בראשית ברא אלוקים – סופי תיבות אמת. לא במקרה חתמה התורה את מילותיה הראשונות ביסוד זה, שהרי כל קיום העולם נשען על האמת. האמת היא חותמו של הבורא, והיא האור הפנימי שמחזיק את הבריאה כולה, כמו נר נסתר שמאיר גם כשהכול חשוך. אולם אין האמת דבר אחד פשוט; היא אחת בשורשה, אך מתפצלת באינספור גוונים לפי לבבות בני האדם.
האמת של כל אדם שונה משל חברו. יש שמוצא אותה בלימוד התורה, יש שמגלה אותה בעשיית חסד, ויש שבלחש תפילתו מתגלה לו האמת הפרטית שלו. אפילו באדם אחד עצמו יש חילוקי שעות ורגשות – שעה של תפילה, שעה של מלאכה, שעה של שיחה פשוטה עם הזולת – ובכולן נדרש הוא ללכת באמת לאמיתו.
החיים הם אריג של רגעים, וכל רגע הוא הזמנה לגלות בו אמת חדשה. מי שמבקש באמת ימצא אותה גם בלילה אפל, כי “אמת ה’ לעולם”. כך ביקש דוד המלך בתפילתו: “הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלוקי ישעי, אותך קיוויתי כל היום” – בכל השעות, בכל המצבים, הדריכני באור האמת.
וכשנאמר “ויברא אלוקים את האדם”, נרמז בכך שהאדם עצמו הוא בבחינת תורה חיה – גוף ונשמה הקשורים יחד כפרקים של ספר קדוש. כמו שבגוף האדם כל איבר תלוי בחברו, כך גם בתורה ובמצוות הכול קשור ומהודק. כל תנועה, כל מידה, כל מחשבה – משפיעה על הכלל כולו.
אבל כדי להבין היכן מתחילה הדרך ואיך לתקן באמת, צריך אור הצדיק האמת. הוא זה שעמד בנסיונות ושבר את כל התאוות, והוא היודע להאיר לכל אדם לפי מקומו. הוא דן את האדם לכף זכות, עד שמעורר בו את נקודת הלב, את הצעקה הטהורה שבוקעת מעומק הנשמה.

"ושבו בנים לגבולם"
הפסוק "ושבו בנים לגבולם" נושא בתוכו נחמה שאין כמותה. הוא נאמר מפי ירמיהו הנביא אל רחל המבכה על בניה, הבוכים בגלות, ונשמע עד היום בלב כל אם וכל אב הכמהים לשובם של יקיריהם. במילות הפסוק טמון ביטחון – לא רק תקווה מעורפלת, אלא הבטחה אלוקית מוחלטת: השיבה תבוא, גם אם נדמה שהכול אבד.
בפשטות, מדובר בשיבת עם ישראל אל אדמתו, בחזרת הבנים מארצות נכר אל גבולם – אך בעומק הדברים יש יותר. המפרשים מלמדים ש“בנים” רומזים לדורות הבאים, ו“לגבולם” רומז לגבול הנפש, למקום שבו אדם שלם עם עצמו ועם בוראו. השיבה איננה רק מהלך לאומי – היא גם תהליך פנימי, אישי.
רבי נחמן מברסלב מגלה לנו כי כל אחד מאיתנו גולה לעיתים מהנקודה הפנימית שלו. יש רגעים שבהם המחשבות נשבות, הלב מתרחק, והאדם שוכח מי הוא באמת. אך גם לשם מגיעה הקריאה הנבואית: “ושבו בנים לגבולם”. החלקים האבודים שבנפש, אותם מקומות כבויים של תקווה ואמונה – כולם יכולים לשוב למקומם.
כשאדם מתפלל באמת, הוא גואל לא רק את עצמו אלא גם את אחרים. הוא משתתף בפדיון שבויים רוחני, משיב אור לעולם שנכבּה. רבי נחמן מלמד כי אין ייאוש בעולם כלל – גם מן החשיכה העמוקה ביותר יכולה לצמוח גאולה. השיבה הגדולה מתחילה בצעד קטן של אמונה, בתפילה שקטה, בדמעה אחת של אם, בחסד קטן שעושה אדם לחברו.
בימים שבהם ליבנו נשבר למראה השבויים והנעדרים, הפסוק הזה מתעורר מחדש. הוא איננו רק ביטוי של עבר, אלא זעקת הווה – תפילה על כל בן ובת שישובו לגבולם, בגוף וברוח. ויחד עם אמונת הצדיקים אנו מוסיפים ומאמינים: עוד נשוב כולנו לגבולנו, בשלמות, בשמחה ובשלום.
וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם.

שאל שאלה (למשל: "איפה כולל ברסלב כרמיאל?")
טיפ:לא לכל השאלות יש תשובות כתוב מילה אחת (כמו 'חנוכה') ואני כבר אמצא תשובה.
"רוצה לשאול? לרגע לא להרגיש לבד? הצ’אט כאן בשבילך." Copyright since © 2006
✨ שיחת חיזוק ברסלב 🌿
מאת הרב מאור קריו הי"ו
אל תשכח מי אתה – זהו יסוד גדול בעבודת ה’. אדם עובר עליות וירידות, אך נשמתו נשארת תמיד יקרה וקשורה בשורשה למקור האור. רבנו לימד שכל נפילה היא הזמנה לזכור מחדש את האמת – שאתה בן מלך, גם אם אינך מרגיש כך. פעמים שהאדם שוכח את ערכו ומסתכל על חסרונותיו, אך הצדיק מגלה לו שהנקודה הפנימית שבו לא נכבית לעולם. גם באמצע החושך, די בניצוץ אחד של זיכרון – “אני שייך להשם” – כדי להצית שוב את הלב. וזוהי כל עבודתנו: להיזכר, בכל יום ובכל מצב, מי אנחנו באמת – נשמות של מלך, שנשלחו להאיר את העולם באמונה, בשמחה ובאהבה.
אתם מוזמנים לפתוח ולדבר — שווה לנסות.

דבר חיזוק-בן מלך
רבי נחמן מברסלב גילה לנו יסוד עצום:
כל יהודי הוא בן מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא.
גם כאשר אדם מרגיש רחוק, חלש, נפל למקומות נמוכים – המהות הפנימית שלו לא משתנה.
הוא נשאר תמיד בן מלך.
החיים מביאים ניסיונות, בלבולים וחולשות. לעיתים אדם חושב לעצמו:
"מי אני בכלל? אחרי כל מה שעברתי, האם עוד יש לי מקום אצל ה' יתברך?"
ועל זה מלמד אותנו רבי נחמן: גם שם, בשפלות ובחושך – אתה עדיין בן מלך.
הנשמה שלך היא חלק אלוק ממעל, ודרכה תמיד יש לך קשר עם אביך שבשמיים.
משל פשוט: בן מלך שהתרחק מהארמון, שכח את מעלתו, ונמצא בין אנשים פשוטים.
גם אם בגדיו קרועים והוא שוכח את זהותו – במהותו הוא נשאר בן מלך.
וכאשר יזכירו לו מי הוא, מיד יתעורר בו הכוח לשוב לבית אביו.
כך גם כל יהודי:
הזכירה הזאת – שאתה בן מלך – מחזקת אותך בכל מצב, נותנת כוח להתפלל, להרים את הראש, לשוב אל הקדוש ברוך הוא.
וזהו עומק הפסוק:
"בנים אתם לה' אלוקיכם" – תמיד, בכל מצב, גם כשנדמה שאין תקווה.
רבי נחמן חזר ואמר: "אין שום יאוש בעולם כלל" – כי בן מלך לא יכול לאבד את מהותו.
אודות רבי נחמן
רבי נחמן מברסלב – אור גדול של אמונה ושמחה
רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נכדו של הבעל שם טוב – מייסד תנועת החסידות – נחשב לאחת הדמויות המרכזיות והמשפיעות בעולם החסידות. כבר בצעירותו התבלט בכוח רוחני יוצא דופן, בשילוב של עומק לימוד התורה עם קריאה פשוטה וישירה אל לב האדם.
מרכז חייו ותורתו
רבי נחמן הדגיש את הדרך האישית של כל יהודי בקשר עם ה׳. הוא חידש את מושג ההתבודדות – תפילה אישית, פשוטה, בשפה שלך, בשדה או ביער, כשאתה מדבר עם ה׳ כמו עם חבר קרוב. דרך זו מעניקה לאדם כוח, חיזוק, ותחושת קרבה אמיתית.
השפעתו עד היום
למרות שנפטר בגיל צעיר יחסית, רבי נחמן הותיר אחריו אוצר בלום של סיפורים, מאמרים ותורות עמוקות. כתביו, כמו ליקוטי מוהר״ן ושיחות הר״ן, ממשיכים להוות מקור השראה וחיזוק למאות אלפים ברחבי העולם.
בכל שנה אלפי אנשים עולים לקברו באומן שבאוקראינה, כדי להתפלל ולשאוב כוח חדש לדרך החיים.
"באומן לא רק פוגשים את רבינו — פוגשים את עצמנו מחדש."


כשרות המטבח אינה רק מערכת של כללים — היא ביטוי עמוק לערכים, זהות, ומשמעות. כשאדם בוחר לשמור על כשרות, הוא לא רק בודק תוויות או מפריד בין בשר לחלב. הוא בונה מרחב שבו האוכל אינו רק חומר, אלא גם רוח.
המטבח כמרחב של קדושה
הבית היהודי אינו מתחיל בבית הכנסת — הוא מתחיל במטבח. שם מתבשלים לא רק תבשילים, אלא גם ערכים. כשרות המטבח יוצרת גבולות שמזכירים לנו: גם בפעולות היומיומיות ביותר, יש מקום לחשיבה, לרגישות, ולחיבור לקדושה.
אכילה מתוך מודעות
בעולם שבו הכול נגיש, מהיר, ומיידי — הכשרות דורשת עצירה. רגע של בירור, של בחירה. היא מחנכת אותנו לא לאכול מתוך דחף, אלא מתוך מודעות. מה נכנס לגוף שלנו? מה אנחנו מזינים בו את הנשמה?
כשרות כגשר בין אדם לחברו
כשרות יוצרת שפה משותפת. היא מאפשרת לאנשים לשבת יחד סביב שולחן, מתוך כבוד הדדי. היא מזמינה אותנו לחשוב על האחר — על האורח, על השכן, על בן המשפחה — ולוודא שגם הוא ירגיש בנוח, יוכל לאכול, ולהיות חלק.
המטבח כמרחב של זהות
כשרות המטבח היא הצהרה שקטה אך עוצמתית: אנחנו חלק מעם, ממסורת, מסיפור. בכל פעם שאנחנו בוחרים מה לבשל, איך לבשל, ואיך להגיש — אנחנו מספרים את הסיפור שלנו. סיפור של
רבי נתן שטרנהרץ, המוכר גם כרבי נתן מברסלב או רבי נתן מנמירוב, או בשמו העממי מוהרנ”ת.
אשר עליו התבטא רבנו הקדוש: “אם לא רבי נתן – לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד”
נולד לנפתלי הירץ, סוחר אמיד מהעיר נמירוב, וחיה לאנה. בילדותו כונה “העילוי מנמירוב”. נישא לבתו של ר’ דוד צבי אוירבך, רבה של שרהורוד. לאחר שגר שנתיים בבית חמיו, אביו ציפה שיצטרף לעסק המשפחתי. בשנת 1802 היה אמור לעבור לסניף של ברדיצ’ב, אך בגלל שבאותה שנה הגיע ר’ נחמן לברסלב הסמוכה, ושמו עבר בין חבריו של ר’ נתן. ר’ נתן עם שניים מחבריו החליטו לנסוע לצדיק. ר’ נתן מיד נקשר לרבו העתידי, הפך תלמידו הקרוב ביותר, וליווה אותו עד מותו של ר’ נחמן בעיר אומן ב-1810.

ישומי עזר לאתר
אתר ברסלב כרמיאל מתחדש כל הזמן, ומשלב חכמה ברסלבית.
המטרה שלנו היא להנגיש תורה, שמחה וחיזוק – יחד עם חוויית גלישה עכשווית, חכמה ומזמינה.
Copyright since © 2006 ברוכים הבאים לאתר ברסלב כרמיאל | אתר הבית והרדיו | Breslev carmiel